עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חובב היסטוריה נלהב, שחושב שללמוד על תאריכים ושמות זה לפספס את ההיסטוריה, ושהדבר המדהים ביותר בהיסטוריה הוא היכולת להבין בעזרתה תהליכים גדולים - איך התגבשו דתות? למה כיום חיים במדינות ולא בשבטים? האם התקופה של היום טובה או רעה בהשוואה לפעם? ועוד - שם העניין האמיתי נמצא לדעתי.
נושאים
המבול
23/01/2018 00:40
היסטוריה על ציר הזמן
מבול, דת, יהדות, מסופוטמיה

כולנו מכירים את סיפור המבול של נח, ובוודאי גם רבים מכם יודעים שסיפור המבול מופיע בגרסאות שונות גם במיתולוגיות אחרות, אבל כשמסתכלים על הממצאים הארכאולוגיים שנמצאו בשטח – זווית הראייה על הסיפור המוכר לנו של נח משתנה מאוד.

אז האם היה מבול? האם היה נח? תשפטו בעצמכם.

 

לפני כמה עשורים מצאו ארכאולוגים את רשימת המלכים של ממלכת שומר העתיקה שהולכת עד סביבות שנת 2900 לפני-הספירה.

ברשימת מלכים זו מתואר זיאוסודרה – גיבור המבול השומרי – בתור מלך אגדי של עיר קדומה.

בטקסט השבור שנמצא, האל השומרי אנוכי (מצלצל מוכר?) מזהיר את זיאוסודרה שהאלים החליטו להרוס את האנושות ושעליו לבנות סירה גדולה. בסופו של דבר המבול מסתיים, זיאוסודרה זובח לאלים ומוצא את עצמו, כנראה (תלוי בתרגום), על הר, מתחיל מחדש את השושלת האנושית בעיר כיש.

הארכאולוגיים הופתעו לגלות בעיר כיש סימנים לשיטפון שהיה באזור זה בסביבות השנים 3000-3100 לפני הספירה.

 

השנים חלפו וממלכת שומר נפלה, וקמו התרבויות הבבלית והאכדית על חורבותיה והשפעותיה התרבותיות של שומר.

נמצאו לוחות מבבל ואכד המספרים סיפור גם כן על מבול, ובו היו גיבורים נוספים (אותנפישתים / אתרחסיס בהתאמה) שלהם סיפור דומה, ולו קווי דמיון דומים מאוד לזה של זיאוסודרה.

ראוי לציין שהלוחות הללו מתוארכים לאזור המאות ה17-18 לפנה"ס. סוף תקופת האבות לפי התיארוך המסורתי של התנ"ך (אגב, 2,900 לפני הספירה זה, ע"פ המסורת, תקופת אבותיו של נח).

בגרסאות אלו כבר הצטרפו אלמנטים נוספים לסיפור –על גיבור הסיפור הוטלה המשימה לאסוף נציגים של כל מיני בעלי החיים הקיימים ולהעלות אותם לתיבה, ובנוסף גיבורי סיפור המבול שלחו אל מחוץ לחלון יונה, סנונית ועורב בכדי לראות יש הם מוצאים יבשה באופק.

 

השנים חלפו ובבל ואכד השפיעו רבות על התרבות היהודית והישראלית:

למשל, השפה העברית הושפעה מאוד מאכדית, עשרת הדברות והנחיות של ספר דברים דומים מאוד לחוקי חמורבי הבבליים, שמות חודשי השנה בלוח השנה העברי הם שמות בבליים, ואף מוזכר שאברהם אבינו יצא מאור כשדים אשר נמצאת באזור זה, ולא מין הנמנע שבעצמו הושפע רבות מהתרבות המקומית בה גדל.

הגרסה המוקדמת ביותר שמצאו הארכאולוגים לסיפור המבול התנכ"י מתוארכת, לכל המוקדם, לסביבות שנת 500 לפנה"ס, מעט לאחר סוף תקופת גלות בבל, כלומר, רגע לאחר שההנהגה הרוחנית היהודית חזרה מבבל.

 

אז תגידו לי אתם, מה דעתכם –

האם היה מבול? האם היה נח?

 

מקור:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%94

0 תגובות
ההיסטוריה של המזרח התיכון ב-7 דקות
23/01/2018 00:39
היסטוריה על ציר הזמן
המזרח התיכון, בקצרה

תקציר של ההיסטוריה של המזרח התיכון!

רוצים להכיר לעומק את ההיסטוריה של המזרח התיכון בפחות מ-10 דקות קלילות?

הצטרפו לריצה המטורפת של הפוסט הזה –

 

תחילת הכתב במצריים העתיקה ובשומר שבמסופוטמיה (דרום עירק של היום) >>

מצריים העתיקה ותרבויות עתיקות במסופוטמיה (שומרים, בבלים, אכדים ועוד) הן שיא הקידמה והופכות למרכזי תרבות חשובים ("הניו יורק והלונדון של העולם העתיק"), ושם פורחת חזית התרבות מבחינת חידושים בחברה, בבנייה, בהמצאות ובדת (הי לאברהם אבינו שע"פ מסורת יצא ממסופוטמיה)  >>

סחר בין מצריים-למסופוטמיה-לדרום-יוון מפתח בהדרגה את כל השטחים שנמצאים 'על הדרך' (היי לכנען), והמשולש שנוצר באזור הזה יוצר השפעות הדדיות רבות בין התרבויות בסביבה >>

חברות עירוניות מורכבות נוצרות ומתחילות לקבל סדר ע"י חוקי מוסר מסודרים שמופצים כמו חוקי אישנונה וחוקי חמורבי (איסורים לרצוח, לגנוב, דיני שור נוגח וכדומה) >>

אכד, שנחשבת לאימפריה הראשונה, משתלטת על כל מסופוטמיה ומעבר לה. מרגע זה מתחילה במזרח התיכון תקופת האימפריות (=עמים שטוענים שזכותם לשלוט על העולם ויוצאים למסעות כיבושים חסרי גבולות) שתימשך בערך 4,000 שנה. מרגע זה כל אימפריה תפיץ את התרבות שלה על האזורים הכבושים (אכדית, למשל, הופכת לשפה המדוברת במזרח התיכון ומשפיעה רבות גם על השפה העברית) >>

תחילתה של הפצת הפילוסופיה במצריים העתיקה, והפצת אתוסים מיתולוגים במסופוטמיה (היי לזיוסודרה מהגרסא העתיקה ביותר המתועדת של סיפור המבול שהופץ בכל המזרח התיכון בימים ההם. גרסא דומה לזו שבתנ"ך אבל שונה מאוד) >>

פריז על שנת 1500 לפני הספירה – מצריים אימפריה אדירה ששולטת גם בארץ ; מצפון הבבלים מובילים את קדמת המדע העתיק ; בטורקיה אימפריות חזקות ; התרבות המיקנית והמינואית ביוון עם ניצנים שמזכירים מוסר מודרני (מעמד לנשים, סחר מתקדם ועוד) >>

גויי הים נודדים מדרום אירופה ופושטים על כל מערב אסיה ומשנים (אולי לצד שינויים אקלימיים) סדרי עולם באזור – התרסקות של רבות מהאימפריות הטורקיות והיווניות, ונסיגת מצריים מהאזור (היי לעצמאות בישראל ; היי לפלישתים שמגיעים מהים עם טכנולוגיית ברזל מתקדמת שלמקומיים קשה להתמודד מולה) >>

הפיניקים והיוונים – יורדי הים המעולים של התקופה – מקימים מושבות-חוף לאורך המזרח התיכון. המשולש של מסופוטמיה-מצריים-יוון מתרחב בהדרגה לאורך חופי הים התיכון. הים התיכון מתחיל להפוך למרכז הסחר, ואופנות תרבותיות מתחילות לעבור בין עמים רבים יותר >>

הפילוסופיה היוונית הופכת לשיא הקדמה של התקופה ומעוררת השראה בתרבויות רבות, מאז ועד היום >>

הפרסים כובשים שטחים אדירים (מהודו ועד כוש), ונעצרים באזור יוון מול תרבויות יווניות והלניסטיות (=התרבות היוונית מעורבבת בתרבויות שונות מהסביבה) >>

ההלניסטים כובשים את פרס – על כל שטחה העצום – ומפיצים את ההלניזם בכל המזרח התיכון. רבים רוצים 'להיות יוונים'. שם הקידמה >>

הרומאים (שממשיכים את הקו של ההלניזם) באים ומשתלטים על כל פיסת ציביליזציה בסביבה. באופן חסר תקדים הם שולטים במשך מאות שנים על צפון אפריקה, מערב אסיה (זה אנחנו), טורקיה, דרום אירופה, וגם... כובשים בהדרגה את צפון-מערב אירופה, מה שהופך בהדרגה את ה'ברברים' שהיו שם ל'בני תרבות'. כעת גבולות התרבות והסחר נמתחים כבר מצפון אירופה ועד צפון אפריקה, וממזרח המכונה-המשומנת של הרומאים מפתחת את הסחר מול הודו וסין במזרח הרחוק. ההשפעות ההדדיות מתרחבות – מזרח ומערב משפיעים זה על זה. העולם מתחיל את צעדיו הראשונים ככפר גלובלי >>

הנצרות מוצאת חן בעיני קיסרי רומא. בהדרגה הם הופכים אותה לדת היחידה המותרת, ומוציאים את כל הדתות מחוץ לחוק, חוץ מהדת היהודית שקיבלה מעמד מיוחד (למי שתהה לגבי כושר ההישרדות של הדתות האברהמיות) >>

האימפריה הרומית (המערבית) מתמוטטת. בזמן שבמזרח התיכון יש יציבות שלטונית יחסית, באירופה נהייה סלט של שבטים ועמים שנלחמים אלו באלו. חלקם מחוברים מאוד לנצרות ומנסים להנציח את תרבות רומא שנפלה >>

מוחמד מאחד את שבטי ערב וממשיכי דרכו משתלטים בהדרגה על שטחים אדירים – מספרד ועד גבול הודו. האזורים האלו הולכים ומתאסלמים בהדרגה, ולא סתם: בתקופות רבות עושה רושם שאנשי האיסלאם הם המצליחים ביותר במלחמות, בתרבות ובטכנולוגיה, ולכן היה עשוי להישמע הגיוני שאלוהים איתם (וכמובן שבימים ההם זה לא היה פיקניק להיות דת-מיעוט בכל מקום במזרח התיכון) >>

בעוד אירופה עדיין בכאוס (מאות שנים לקח לאירופה להתאושש מנפילת רומא), ערים איסלמיות שונות – מקורדובה במערב ועד בגדד במזרח – חוות תור זהב, והופכות למרכזי התרבות העולמיים, עם מיטב ההמצאות, קידמה אומנותית, וגם שימור הטקסטים של הפילוסופיים היווניים (בהמשך האירופאים יגלו אותם מחדש ויקראו לזה רנסנס). בשלב הזה, אם רצית להיות בעניינים, כדאי היה לדעת לדבר ערבית >>

המונגולים, שכובשים את השטח הרציף הגדול ביותר בהיסטוריה, מגיעים עד סוריה ופולין. המונגולים חידשו את הסחר בין מזרח למערב (הי למרקו פולו). כל עם בין סין לאירופה היה 'גוזר קופון' על הסחורות ולכן מחירן של סחורות מקצה העולם היה גבוה ונחשב לסמל סטטוס >>

העות'מאנים משתלטים על המזרח התיכון (בהדרגה מהבלקן-דרך עיראק-עד צפון אפריקה), ומנתקים את דרכי הסחר בין אירופה למזרח הרחוק, מה שגורם לאירופאים לחפש דרכים אחרות להגיע למזרח הרחוק (היי לכריסטופר קולומבוס) >>

אי שם בצפון-מערב פורצות מהפכות שמשנות את העולם ומחלחלות גם למזרח התיכון, אם כי באיחור. בהדרגה נוצר פער הולך וגדל בין מערב אירופה למזרח התיכון, ואם בעבר כוחות הקידמה היו שווים יחסית (או אפילו נוטים לטובת הערבים), אז בהדרגה נוצר 'עולם ראשון' במערב אירופה, ו'עולם שני' או 'שלישי' במזרח התיכון. במערב אירופה מהפכות גורמות זו לזו כמו אבני דומינו, כשמהפכת הדפוס מובילה למהפכה המדעית, שמובילה למהפכה התעשייתית, שמובילה למהפכה של רפואה מונעת והארכת תוחלת החיים, ולמהפכה של כלי תקשורת וכלי תחבורה >>

הקולוניאליזם שמכה בכל העולם כמעט ולא פולש למזרח התיכון תחת עוצמת העות'מאנים, אך בהדרגה האימפריה לא יכלה עוד לעמוד בלחץ, ומעצמות אירופה – בעיקר בריטניה, רוסיה וצרפת – הופכות להיות חלק מהמזרח התיכון ומשתלטות על עוד ועוד שטחים (למי שתהה למה העות'מאנים היו בני ברית מתבקשים לגרמניה במלחמת העולם הראשונה) >>

משלל סיבות מרתקות, תקופת האימפריאליזם נגמרת אחרי 4,000 שנה, והאימפריות הגדולות מפנות את מקומן למדינות הלאום, שממהרות להתקוטט ביניהן כדי לקבוע את הגבולות החדשים. אממה, נכנסו לתקופה שבה נוצר חוק בינלאומי שאוסר על השתלטות צבאית על שטחים, ובהדרגה הגבולות מתייצבים – לראשונה אי פעם – כשכל מי שמנסה לכבוש שטח של מדינה אחרת מופעל עליו לחץ בין-לאומי שלבסוף גורם לו לסגת (היי לסדאם חוסיין) >>

במלחמה הקרה, שהייתה בגדול מלחמה תרבותית בין חברה קומוניסטית-ריכוזית לבין חברה דמוקרטית-ליברלית, השפעות רבות של דמוקרטיה (גם אם למראית עין), ליברליזם, סוציאליזם וקומוניזם חלחלו גם למזרח התיכון, והאזור כולו רחש השפעות פוליטיות של 'השחקנים הגדולים' במגרש >>

עם תום המלחמה הקרה, לרגע נראה היה שתרבות הדמוקרטיה-הליברלית מנצחת בקרב על עתיד החברה העולמית, אך חלק ממדינות האסלאם שדבקו בתרבות שמרנית-דתית-כוחנית יותר, הפכו להיות אלו שקוראות תיגר על התרבות המערבית, ולא פעם ניסו 'לזעזע את המערכת' >>

2018 זה עכשיו מיד, אז תלכו הביתה, תחשבו לבד.

2 תגובות
מהפכות ששינו את העולם #3
23/01/2018 00:37
היסטוריה על ציר הזמן
מהפכות, העת החדשה, מהפכת המידע

מהפכות רבות התרחשו בעת המודרנית – עליית הקפיטליזם, הפמיניזם, הדמוקרטיה, המדע ועוד. בסדרת הפוסטים הללו אני סוקר על קצה המזלג את המהפכות המשמעותיות ביותר לדעתי.

 

זהו הפוסט השלישי והמסכם בסדרה, ובו אני סוקר את המהפכה הפמיניסטית, מהפכת הלאומיות, המהפכה שבחרתי לכנות 'המהפכה הדיפלומטית', מהפכת המידע, המהפכה האקולוגית, וגם אסקור בקצרה את המועמדות המובילות להיות המהפכה הבאה (טווח השנים הוא סביבות 1,850 ועד ההווה, ומעבר לו).

 

אתם מוזמנים לרפרף בפוסט הזה (השתדלתי שיהיה קריא במיוחד – עם חלוקה לפרקים קצרים ומסודר כרונולוגית, פחות או יותר), ולציין בתגובות מהפכות נוספות מתקופה זו שאתם חושבים שראוי להוסיף.

(מי שאוהב לדקדק – יש כמה הערות שהוספתי בסוף הפוסט, ואני ממליץ להציץ שם)

.

.

* * * המהפכה הפמיניסטית – הגל הראשון * * *

שיאה של המהפכה במערב בסביבות השנים 1,848-1,945. (מדובר בגל הראשון של הפמיניזם שהיה, לדעתי, המהפכני ביותר. כמובן ששינויים ממשיכים עד היום עם גלגולים מודרניים יותר של הפמיניזם).

הפמיניזם היא מטרייה רחבה של תנועות ואידיאולוגיות שעוסקות בזכויות נשים.

זרמים רבים וגלגולים שונים היו לפמיניזם, אך את הישגיהן המשמעותיים של התנועות הפמיניסטיות לא ניתן לקחת מהן.

גורמים:

לאורך המאה ה-19 במקומות רבים במערב, היו פערים בוטים במעמדם של גברים מול נשים – כמו זכות הצבעה לגברים בלבד, החזקת סוגי רכוש לגברים בלבד, ואפילו איסור על אישה להסתובב לבדה ברחוב.

עם חלחולו של ההומניזם, לא ניתן היה להתעלם מהפער הזה כבעבר. המהפכה התעשייתית, הקפיטליסטית והדמוקרטית במיוחד – דיברו עוד ועוד על חירות, זכויות ושוויון הזדמנויות. שוויון ההזדמנויות כלל בתחילה בעיקר גברים בעלי רכוש, אך עם שבירת-המוסכמות החלו מעגלים נוספים בחברה לטעון שכעת הגיע גם תורם – ביניהם הפועלים, העבדים, ובעיקר – הנשים.

השתתפותן של נשים רבות במאמץ המלחמתי במלחמת-העולם-הראשונה היוותה מנוף הסברתי נוסף, שסייע להצדיק את מתן זכות הבחירה וזו הושגה בבריטניה ובארה"ב מיד לאחר המלחמה, בשנים 1,918-1,920.

השפעות:

* זכות הצבעה לנשים, ושוויון זכויות בנושאים רבים אחרים כמו שכר מינימום זהה, שוויון בזכויות החזקת רכוש ועוד.

* שילוב נשים בשוק העבודה, ובהמשך גם במוקדי כוח שונים. מצב זה שינה, במקרים רבים, את התא-המשפחתי הקלאסי בו נשים מנהלות את משק הבית, וגברים עובדים, ויצר תרבות שלמה של משפחות בהן שני ההורים עובדים, מה שחיזק את התופעה של משפחות מערביות שמביאות פחות ילדים לעולם.

* הגנה על זכויות נשים על גופן במקרים שונים כמו אונס-בתוך-המשפחה, הטרדות מיניות, התקפות מיניות ועוד (בעיקר בשלבים המאוחרים יותר של המהפכה).

* הפיכת אמצעי המניעה לנורמטיביים ונגישים גם לנשים (הייתה תקופה שאפילו בארה"ב הפצת אמצעי מניעה הייתה לא-חוקית ונשים נכלאו על כך).

.

.

* * * מהפכת הלאומיות * * *

הניצנים הראשונים החלו בסביבות שנת 1,650.

המהפכה במערב החלה הלכה למעשה במאה ה-18, עם שיא מסוים ב'אביב העמים' ב1,848.

בהמשך התופעה התפשטה אל העולם בסביבות שנת 1,945 – סוף תקופת האימפריות.

.

כיום העולם מחולק באופן אסתטי למדינות-מדינות עם גבולות ברורים (פחות או יותר). בעבר, ברחבי עולם, המצב היה ברור פחות – ערי מדינה, לצד עמים נודדים, לצד אימפריות שמנסות להרחיב את גבולותיהן בכל רגע, נאמנות פאודלית ועוד ועוד.

למעשה, המושג לאום הומצא רק במאה ה-19.

לפני המהפכה, היו קהילות אתניות שהיוו את הבסיס ללאומים העתידים לצמוח.

גורמים:

בתחילת העת המודרנית, הלאומיות שימשה בעיקר כפתרון להסכמי הסדרת גבולות.

החל מהמאה ה-18 התחילה תנופה חדשה של לאומיות, שיש לה כמה גורמים אפשריים:

·       מדינאים שונים יצרו אתוס משותף לאזורים שונים, בכדי ליצור מחנה משותף רחב יותר, ובשביל לשלוט טוב יותר על כמות אדירה של אוכלוסייה מגוונת (בגדול – לפנות לקבוצת עמים ומנהיגים ולהגיד להם – מעכשיו כולכם 'איטליה' או 'גרמניה'). על פי גישה זו, גם לבתי הספר שעלו במהפכה התעשייתית יש חשיבות רבה ביצירת נרטיב מאוחד ל'מדינה' אחת.

·       מהפכת הדפוס שהעבירה את מושכות-השלטון במערב מהכנסייה למדינאים, הנגישה רעיונות ביתר-קלות לאוכלוסייה המקומית ואף עזרה ביצירת שפה אחת משותפת לכל לאום.

·       תהליך כללי של מודרניות, שקיבל 'דחיפה' במהפכה התעשייתית אשר, למשל, פיתחה את התחבורה ובהמשך גם את יכולת התקשורת, מה שאיפשר, הלכה למעשה, להשגיח מקרוב על אוכלוסייה גדולה, ולמעשה ליצור את האתוס שהזכרתי קודם.

תהליך זה קרה בעיקר במערב בשלב זה.

בסופו של דבר לא יכלה הלאומיות להתממש ברחבי העולם, מבלי נפילת האימפריות. לאחר מלחמת העולם השנייה לא יכלו האימפריות האירופאיות המוכות להמשיך ולהחזיק בקולוניות שלהן מבחינת גיוס המשאבים (גם לנוכח ההלוואות הרבות לארה"ב בתום המלחמה).

בנוסף, הכוחות העולים עם תום מלחמת העולם השנייה היו ארה"ב וברית המועצות, ששניהם שאפו להיתפס בתור מדינות 'טובות' שמובילות את העולם אל הקידמה המוסרית, וכל אחת מהמעצמות שללה אימפריאליזם מסיבותיה שלה, ועודדה הקמת לאומים למטרותיה הדיפלומטיות.

השפעה:

* עלייתן של מדינות הלאום. ניסיון לקביעת גבולות ברורים וחלוקת שטח ברחבי כל העולם.

* בעשורים האחרונים מלחמות בין-לאומיות הפכו לפחות לגיטימיות, מאחר שחותרות תחת עקרון הלאומיות, ולמעשה התופעה דעכה באופן דרמטית (מדינות העולם פחות נוטות להתערב במלחמות בתוך אותה מדינה, כל עוד עיקר הלחימה נשמר בתוך גבולות הלאום).

* ירידת כוחה של הקהילה והשבט – במיוחד מאז עליית הסוציאליזם, הלאום הפך להיות זה המתיימר לספק לאזרח את שזקוק לו (בריאות, ביטוח לאומי, פנסיה – בעבר דברים שהיו מסופקים ע"י ה'שבט'). תופעה זו 'ייתרה' את הקהילות המשפחתיות, וסייעה להגביר את תופעת העיור.

.

.

* * * המהפכה הדיפלומטית * * *

בסביבות השנים 1920-1950.

גורמים:

עד אמצע המאה ה20, כאשר שתי ישויות פוליטיות רצו לפתור ביניהן סכסוך, אחת הדרכים העיקריות לפתור את הסכסוך הייתה מלחמה.

בשני הניצחונות האמריקאים בשתי מלחמות העולם, ההנהגה האמריקאית ניצלה את הניצחון שלהם בכדי לנסות ולקדם מנגנון דיפלומטי בין-לאומי שיסייע למדינות לפתור את הסכסוכים ביניהן ללא מלחמה, אלא באמצעים דיפלומטיים בלבד (ובהמשך גם כדי לפתור יחד בעיות גלובליות שונות).

אחרי ניסיון כושל עם "חבר הלאומים" שקם אחרי מלחמת העולם הראשונה, הקונספט התחלף ל"האומות המאוחדות" אחרי מלחמת העולם השנייה, כשהפעם מצטרפות יותר מדינות, והארגון הופך למשמעותי יותר.

אחד החיזוקים שקיבלה הדרך הדיפלומטית לפתרון בעיות הגיעה כשגם לברית המועצות וגם לארצות הברית היו פצצות אטום מוכנות לפעולה. החל מרגע זה נוצר מאזן אימה שבו ה'מחיר' שכל מדינה שתשתתף במלחמה 'תשלם' הופך לכזה שאף מדינה לא מוכנה לספוג, ולכן מראש נמנעות מעצמות העולם מעימותים צבאיים ישירים זו עם זו.

בנוסף, חיזוק הסחר הגלובלי הפך את המלחמה לעוד פחות כדאית מבחינה כלכלית, ואת ההישגים הדיפלומטיים למשתלמים יותר.

השפעות:

* מאז כינון האו"ם אף מדינה שזכתה להכרה בינלאומית לא 'נמחקה מהמפה' ע"י ישות חיצונית - כמו שהיה קורה על בסיס קבוע לאורך כל ההיסטוריה.

* בכל מה שנוגע למלחמות בין-לאומיות (כאמור בפסקה הקודמת, זה לא כולל מלחמות בתוך גבולותיה הפנימיים של מדינה) - 70 השנים האחרונות הן, יחסית, השלוות ביותר בהיסטוריה האנושית הידועה לנו. בכל 70 שנים אחרות בהיסטוריה, אם נסתכל על כל רחבי העולם - נגלה לאורך 70 השנים מלחמות בין-לאומיות רבות. מלחמות בין-לאומיות, בשלב זה, הן תופעה הולכת ופוחתת, ונעלמו כמעט כליל מאזורים שלמים כמו דרום אמריקה, אוקייניה, מערב אירופה, אזור סין-יפן ועוד.

.

.

* * * מהפכת המידע * * *

סביבות 1,990-הווה.

גורמים:

התפתחות האינטרנט, והתגברות היכולת לאגור מידע, הפכה את העולם לכזה בו כל אחד יכול לאתר מידע, להוסיף מידע משלו ולהפיץ זאת לרחבי העולם באופן מידי.

היכולת לשתף פעולה באופן גלובלי, לצד כלכלה עולמית חופשית למדי, סייעה לעוד ועוד ענקי טכנולוגיה להפוך לעמודי תווך של מהפכת המידע.

השפעות:

* מעבר חלקים רבים של המידע מהימצאותם אצל בעלי הכוח להימצאותם, בהדרגה, בחשיפה פומבית.

* התגברות המצאות ויוזמות מסביב לעולם בזכות יכולת מוגברת להיחשף להמצאות המובילות בתחומים מסוימים, לקבל השראה ומידע מקצועי במהירות, ואפילו לקבל מימון בקלות יחסית.

* פרויקטים לשימור והרחבת הידע האנושי (כמו ויקיפדיה למשל).

* היווצרות כמות תוכן בלתי-נתפסת בעולם הוירטואלי – חשוב או מטופש, אמיתי או שקרי – מה שבטוח, האינטרנט מוצף בתוכן.

.

.

* * * המהפכה הסביבתית * * *

סביבות השנים 1988-הווה.

תרחישי אימים בעקבות קריסת המערכת האקולוגית הפכה להיות נושא מרכזי בשיח העולמי בעשורים האחרונים, כשבראש השיח עומד שינוי האקלים העולמי (אך כמובן גם תופעות נוספות כמו בירוא יערות הגשם, או זיהום אוויר או הים, רלוונטיות מתמיד).

כיום רוב מוחלט של מדעני-אקלים מסכימים שישנו שינוי אקלים, רוב גדול גם מודים שמעשי האדם היו בין הגורמים המרכזיים של שינויי האקלים, כשהויכוח הענייני כיום הוא בעיקר במידת ההשפעה של האדם או במידת הסכנה שנשקפת לנו בשל כך – האם היא דרמטית או מינורית.

גורמים:

עם התגברות התעשייה והצמיחה הדמוגרפית העולמית, לא ניתן היה לפספס את הנזקים הסביבתיים הרבים של האדם לטבע, ועוד הרבה לפני שנות ה-80 של המאה ה-20 החלו ממשלות לקבוע תקנים ותקנות כנגד זיהום הסביבה ע"י מפעלים.

ב-1972 הוקמה התוכנית הסביבתית של האו"ם, שניסתה לקבוע קודים בין-לאומיים למניעת זיהומים עתידיים, אך מהפכה תפיסתית של ממש החלה ב-1988 כשהוקם 'הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים' שלאורך השנים פרסם דו"חות אשר, בין השאר, הכירו לעולם את המושג 'התחממות גלובלית', לצד נתוני מחקר רחבי-היקף.

בשנת 2006 סרטו של אל גור "אמת מטרידה" טלטל את העולם, והעלה הילוך בדיון הציבורי סביב בעיות האקלים והשפעת האדם עליהן.

השפעה:

* החיים במערב לעולם לא יחזרו להיות אותו דבר, לאחר שחלחלה אל הציבור ההבנה שאם לא ננהג באחריות אנו עלולים להשמיד את עצמנו - אזרחים רבים וממשלות רבות העלו הילוך בכל הנוגע למיחזור, שימוש באנרגיה ירוקה, הימנעות מזיהום ופסולת, הפחתת פליטת גזי חממה ועוד. הדרך עוד ארוכה, בוודאי בארץ, אך אי אפשר להשוות את המודעות והפעולות למה שהיה בשנות ה-80, בהן פח היה פח.

* הסכמים עולמיים מכניסים מדינות רבות להתחייבויות סביבתיות, שהפכו להיות אינטרס משותף רחב, ונושא פוליטי בוער.

* תעשיות שלמות, שעוסקות בפן אקולוגי, קמות בזו אחר זו בשנים האחרונות – מנועים חשמליים, אנרגיה מתחדשת, סטארט-אפים לניקוי האוקיינוסים, ועוד – ומאתגרות את הסדר הישן של התעשייה. ענקיות התעשייה הישנה כמו חברות נפט או דלק למשל, אשר מאוימות ע"י השינוי, נמצאות במלחמת לוביזם מתמדת מול ארגונים סביבתיים.

.

.

* * * המהפכה הבאה? * * *

בתקופה הדינמית בה אנו חיים, כמעט בטוח שאנו נמצאים לקראת סדרה של מהפכות נוספות, שממתינות לנו מעבר לפינה.

מומחים מנסים רבות להעריך מה יהיו המהפכות הבאות, ויש כמה מועמדות מובילות -

* מהפכת הרובוטיקה - רובוטים שיהיו מסוגלים לבצע מגוון רחב של פעולות, ושיהפכו לזמינים יותר ויותר - עשויים להעלות דרמטית את איכות החיים, ועל הדרך ליצור שינויים מרחיקי לכת בחברה שלנו.

* מהפכת החלל - האם בעתיד הקרוב האנושות תתפצל, כך שרוב תישאר בכדור הארץ, וחלקים מהאנושות יקימו מושבות שונות על פלנטות נוספות?

* מהפכת האינטרנט של הדברים - האם לא רחוק היום ובו אלמנטים שונים – בטבע, חפצים שונים, או אפילו מרחבים של עיר שלמה – מתקשרים ביניהם, כך ש, למשל, ההר 'קולט' שהולך להיווצר שטפון ו'משדר' לכביש להיפתח לניקוז, או שהיער 'מלשין' לפקחים על כריתת עצים לא חוקית?

* מהפכת הבריאות הבלתי-מנוצחת - כמה באמת רחוקים אנחנו מתאים מתחדשים, למשל? מחלקי-חילוף מלאכותיים שמדמים איברים צעירים וחיוניים? האם אנחנו יכולים לראות באופק עידן בו תהייה לנו הטכנולוגיה להיות בני-אלמוות, לפחות בכל הנוגע למחלות והזדקנות?

* מהפכת השלב האבולוציוני הבא - במגילת העצמאות של ארצות הברית, שהייתה סנונית מרגשת של מהפכת הדמוקרטיה, כתבו האבות המייסדים שאנו זקוקים לדמוקרטיה מאחר שבני האדם הם לא מושלמים. לכן השלטון לא יהיה אידיאלי אף פעם, ויש לשים עליו מנגנוני פיקוח מוצלבים המפקחים זה על זה. האם לא עדיף היה, אם כך, שלא יהיו בשלטון בני אדם בעלי חולשות ופיתויים, אלא הדבר הבא - הומו ספייאנס 2.1? זה יכול להישמע מטריד, אבל זה גם יכול להיות עם פוטציאל מופלא - האם באמת אנחנו יכולים לסמוך על בני האדם שיהיו ה'מבוגר האחראי' של הפלנטה? שידאגו לסביבה, לכלכלה תקינה, להדרת השחיתות ועוד? מה אם ייוולד, למשל, דור חדש של בני אדם, שיהיו מהונדסים גנטית להיות חכמים יותר, מוכשרים יותר, ראציונאליים יותר בקבלת ההחלטות שלהם, מלאי חמלה ואהבה רבים יותר לאנשים ולסביבה - האם הרעיון הזה מרגש יותר מאשר מפחיד?

.

.

מהפכות רבות סקרתי פה בשלושת הפוסטים הללו, וניסיתי להיות אובייקטיבי ולהציג כל מהפכה מיותר מזווית אחת, אך בשורה התחתונה אני מאמין שרובן ככולן של המהפכות שרשמתי כאן היו מהפכות חיוביות במהותן.

לפיכך, יש לנו את כל הסיבות להאמין, שגם המהפכות הבאות שמחכות מעבר לפינה יהיו חיוביות במהותן.

זה טבעי לפחד מהלא-נודע, ולפעמים גם מוצדק, ועדיין, אני אישית, כשאני מביט על החיים שהיו פה פני 500 שנה, ומבין כמה התקדמנו ובכל-כך הרבה תחומים - אני נרגש לקראת המשך הדרך שלנו כאנושות.

.

.

מקווה שנהניתם – אם כן, אתם מוזמנים להשאיר לי תגובה. כמובן שאתם יותר ממוזמנים להעשיר בתגובות את הפוסט עם מידע נוסף על המהפכות הללו, או על מהפכות נוספות חשובות לדעתכם בשנים 1,850 ועד היום.

 

זהו החלק השלישי והמסכם מתוך סדרה של 3 פוסטים.

.

.

* הערות *

המהפכות שאני מסתכל עליהן בסדרת הפוסטים הזו אינן מהפכות שלטון מקומיות, אלא מהפכות גלובליות יותר עם השפעה רחבה.

אני מסתכל בעיקר על המערב, שהוביל את רוב המהפכות הללו, ומתמקד רק במהפכות שלא היו אופנה חולפת אלא שינו את החברה לכיוון מסוים, שמשפיע אפילו עד היום.

 

חשוב לציין שלכל אחת מהמהפכות היו גורמים נוספים והשפעות נוספות, ואפילו הגדרות וזרמים שונים, מעבר למה שכתבתי, ואני נאלץ להתמקד רק בחלקן בשביל להפוך את הכל לתקציר קריא ומגניב (בשאיפה).

בנוסף, חשוב לציין שלכל מהפכה יש טענות רבות ומוצדקות לגבי תאריכי התחלה והסיום שלה, ואני ממליץ לכם להסתכל על התאריכים שרשמתי בתור ציון-דרך מעורפל.

 

אגב, זה מגניב בעיני לראות איך פעמים רבות מהפכה מסוימת הופכת להיות הגורם של המהפכה הבאה אחריה.

.

.

מקורות:

ויקיפדיה.

קורס "מבוא להיסטוריה עולמית" מאת ד"ר יובל נוח הררי (זמין ביוטיוב).

קורס "היסטוריה של המדע" מאת ד"ר אבנר בן-זקן (זמין ביוטיוב).

קורס "ההיסטוריה של ארה"ב" מאת פרופסור אייל נווה (זמין ביוטיוב).

(ממליץ באופן אישי על שלושת הקורסים הנ"ל ^)

0 תגובות
מהפכות ששינו את העולם #2
23/01/2018 00:35
היסטוריה על ציר הזמן
מהפכות, העת החדשה, דמוקרטיה

מהפכות רבות התרחשו בעת המודרנית – עליית הקפיטליזם, הפמיניזם, הדמוקרטיה, המדע ועוד. בסדרת הפוסטים הללו אני סוקר על קצה המזלג את המהפכות המשמעותיות ביותר לדעתי.

 

זהו הפוסט השני בסדרה, ובו אני סוקר את מהפכת החיסונים, המהפכה הקפיטליסטית, מהפכת הדמוקרטיה, המהפכה הסוציאליסטית, המהפכה התעשייתית השנייה, ומהפכת התקשורת (טווח השנים הוא סביבות 1,750-1,950).

 

אתם מוזמנים לרפרף בפוסט הזה (השתדלתי שיהיה קריא במיוחד – עם חלוקה לפרקים קצרים ומסודר כרונולוגית, פחות או יותר), ולציין בתגובות מהפכות נוספות מתקופה זו שאתם חושבים שראוי להוסיף.

(מי שאוהב לדקדק – יש כמה הערות שהוספתי בסוף הפוסט, ואני ממליץ להציץ שם)

.

.

* * * מהפכת הרפואה המונעת * * *

סביבות השנים 1,796-1,888.

רקע:

עד לתקופה המודרנית המאוחרת, הסיכוי של אדם לשרוד על גיל 18, לא היה מזהיר במיוחד. תמותת תינוקות גבוהה, מגיפות, מחלות ילדים, סניטריה ירודה, וחוסר מודעות בהיגיינה – יצרו מציאות שבה משקי בית מקפידים להביא כמה שיותר ילדים, לעולם שבו סביר שרק חלקם ישרדו.

בשנים 1,628-1,713 הונחו יסודות הרפואה המדעית, לרבות הישגים כמו המצאת המיקרוסקופ, צפייה בחיידקים, צפייה במיקרוביולוגיה, ותחילת סיווג מחלות בצורה מקצועית.

בשנת 1,796 הורכב החיסון לאבעבועות שחורות, ובמחצית השנייה של המאה ה-19, לואי פסטר יצר פריצות דרך חשובות בכל הנוגע לרפואה מונעת – חיסונים, פיסטור (על שמו) ועוד.

גורמים:

התקדמות הרפואה היא תוצאה ישירה של התפתחות השיטה המדעית, ותחילתו של מחקר מסודר על גוף האדם ומחלות, לצד פיתוחים טכנולוגים שהולכים ומתקדמים.

השפעות:

* החיים במפנה המאה העשרים היו שונים מאוד מבחינה רפואית – כעת בידי האנושות ישנה טכנולוגיה שהגדילה דרמטית את הסיכוי של ילד לשרוד. זו אחת הסיבות שבהדרגה קטנה כמות הילדים שכל משק בית מביא לעולם.

* בהדרגה, מחלות רבות שפעם היו קוטלות מאות ואלפי בני אדם ביום – הפכו לזניחות בעולם המערבי (וחלקן נעלמו קליל).

* קצב גדילת האוכלוסייה של העולם עלה באופן תלול (היו 'רק' כמיליארד בני אדם בשנת 1,800).

.

.

* * * המהפכה הקפיטליסטית * * *

שיא צמיחת התאוריה בעיקר סביבות שנת 1,776-1,906.

רקע:

המרקנטיליזם (שהיה הזרם הדומיננטי בכלכלה המערבית בסביבות השנים 1,500-1,750) גרס בגדול כי בעולם יש עושר קבוע, ובכדי לנצלו בצורה אידיאלית יש להגדיל ייצוא (ואם אפשר, יעזור גם לבזוז פה ושם משאבים ממקומות אחרים).

תאוריות אלו עודדו אימפריות להשתלט על קולוניות ולבזוז את משאביהן.

אדם סמית' וקפיטליסטים ממשיכי-דרכו הצביעו על בעיות מהותיות במרקנטיליזם, והקפיטליזם עלה כזרם נגדי לבעיות הכלכליות של המרקנטיליזם.

גורמים:

כמעט כל המהפכות הקודמות היו חלק מאבני היסוד של הקפיטליזם, לדוגמא:

* המהפכה התעשייתית פיזרה את הכוח ויצרה גורמים חדשים וחזקים בשוק שרצו להקל על עצמם לבצע עסקים בלי התערבות הממשלה.

* החברה החדשה שנוצרה בצפון אמריקה – ללא משטר ישן שינסה לנחס לעצמו את כל העושר, ועם שטחים עצומים שניתן לנצלם – הייתה כר פורה לאימוץ השיטה הכלכלית החדשה.

* ההומניזם שם את החירות כערך מוסר גבוה, אותו הקפיטליזם אימץ.

השפעות:

* עליית החשיבות של ההישגים, והפחתת החשיבות של המעמד.

* הגברת החופש הכלכלי של עסקים במערב.

* עידוד טכנולוגיה חדשה מתוך שאיפה לגריפת רווחים.

* 'רמת חיים גבוהה' כיעד אישי או מדיני – הפכה לתופעה נפוצה.

* תנודתיות בין צמיחה גבוהה למשברים כלכליים.

.

.

* * * מהפכת הדמוקרטיה * * *

סביבות השנים 1,780-1945.

גורמים:

בסוף המאה ה-18, הדמוקרטיה המודרנית זכתה לשני תקדימים מרעישים – הקמת ארצות-הברית כישות מדינית עצמאית ודמוקרטית (שהרי ארצות הברית מראש נבנתה חברתית במנותק ממעמדות האצולה שבאירופה), והמהפכה הצרפתית, שאמנם לא האריכה ימים, אבל כן היוותה השראה הרבה, והצביעה על כך שאולי דמוקרטיה זה מה שה'ציבור' רוצה.

בנוסף, בעקבות המהפכה התעשייתית נוצר מעמד חדש של בורגנות, שחלק מהכסף, הכוח והמשאבים היו בידיו. אותו מעמד דחף גם לכוח פוליטי, וקיבל זאת בהדרגה, כך שבהתחלה – במקומות רבים – חלקם קיבלו זכות הצבעה, ובהדרגה זכות ההצבעה התפשטה גם הלאה למעמדות חברתיים חדשים.

אי אפשר גם להתעלם מהשפעתה המהותית של מהפכת הדפוס, שאפשרה ליותר אנשים להיות מעורבים במתרחש בחברה, ואפשרה הפצת רעיונות פוליטיים, מה שבא לידי ביטוי במיוחד בתקופת הנאורות שהחלה במאה ה-17, בה הוגי נאות דנו בדרכים אידיאליות לניהול חברה.

השפעות:

* חלק מהכוח התפזר בהדרגה אצל הציבור הרחב. במהלך המאה ה-19 התפשטה זכות הבחירה למעמדות שונים בחברה, ובמאה ה-20 המשיך התהליך בעיקר עם זכות הבחירה לנשים.

* הדמוקרטיה הייתה המשך ישיר של מהפכת התפיסה ההומניסטית, ואלו חיזקו זו את זו ויצרו יחד מהפכות נוספות כמו הפמיניזם, תופעות כמו שחרור-העבדים ועוד.

* ההכרה בזכויות אדם בסיסיות להם זכאי כל אחד מעצם היותו.

* הדמוקרטיה תרמה במידה מסוימת להפחתת המלחמות בקרב מדינות דמוקרטיות. בעבר השליטים היו שולחים צבאות לקרב, ולעיתים נשארים בכלל בארמון. הדמוקרטיה נתנה את הכוח לציבור שצריך לצאת אל החזית, ובהינתן הבחירה, פעמים רבות הציבור יעדיף להימנע מלהיכנס למלחמה שהפוליטיקאים היו מעוניינים בה.

.

.

* * * המהפכה הסוציאליסטית * * *

סביבות השנים 1,838-1,938.

הסוציאליזם החל כמחאה פילוסופית-פוליטית של הוגי דעות מערביים, כששיאם בהגותו של קארל מרקס, שחלם לבנות חברה 'מושלמת' בה אנשים לא עושים מעשים נוראיים בשם כסף או דת, ובה הציבור הרחב לא יהיה חשוף לניצול של מעמדות או בעלי אמצעים.

זרמים רבים היו לתופעה, וגם התנגדויות רבות מאוד, ובכל זאת הסוציאליזם הותיר כיום את חותמו  בכל מדינה מערבית.

גורמים:

* התופעות החברתיות הדרמטיות של המאה ה-18 וה-19 לא רק שהעלו מעמד חדש של פועלים, אלא גם הנגישו לפועלים הללו מידע, ואפילו נתנו להם כוח.

* במאה ה-19 מעמד הפועלים סבל מסוגים רבים של ניצול, חשיפה לתאונות עבודה ועוד. על רקע זה קמו תנועות וארגונים שונים שניסו לחזק את ידו של המעמד.

* אפילו את ארצות-הברית - שבה בתקופת המהפכה הסוציאליסטית כינו את התופעה "אי-אמריקאיות" - המשבר הגדול של שנות ה-20 וה-30 במאה שעברה, הביא להכנסת עמודי תווך סוציאליים לחברה (כשהשיא היה ה"ניו דיל" המפורסם של רוזוולט).

השפעות:

* זכויות עובדים: שכר מינימום, הזכות להתאגד, פיצויים, התראה מראש בעת פיטורים וכדומה – כולם רעיונות סוציאליסטים במהותם.

* פריסת רשת בטחון לעובד (ולאזרח בכלל) – בהתחלה תקני בטיחות שהגנו על פועלים מפני תאונות, ובהמשך גם ביטוח לאומי, דמי אבטלה וכדומה.

* אזורים רבים בעולם ניסו לפנות למדיניות חברתית-כלכלית קומוניסטית, שבה ניסו להגשים חלקים נרחבים מהרעיונות המרקסיסטים ורעיונות של סוציאליזם-טהור.

* הקומוניזם שחרט על דגלו "שוויון מעל לכל", הפך לכוח מוביל מול הדמוקרטיות הקפיטליסטיות במערב שחרטו על דגלן "חירות מעל לכל" (בראשן כמובן ארה"ב), מה שהוביל במהלך כחצי-מאה למלחמה-קרה בין קומוניזם לקפיטליזם על ה'הנהגת העולם'.

.

.

* * * המהפכה התעשייתית 2# * * *

סביבות השנים 1,850-1,915.

בגל השני של המהפכה התעשייתית ה'כוכבים' הטכנולוגיים היו החשמל, הרכב הפרטי, הטלגרף, הרדיו, הטלפון, נורת החשמל, כלי התעופה, דשנים כימיים, ייצור המוני של פלדה ועוד.

בתום המהפכה הזו העולם הוא כבר לא אותו העולם.

גורמים:

אם המוקד של המהפכה התעשייתית הראשונה היה בעיקר בבריטניה, המהפכה התעשייתית השנייה הייתה גלובלית הרבה יותר.

התנופה הטכנולוגית והמדעית לצד התקדמות הסחר העולמי יצרו מהפכה תעשייתית נוספת, ודרמטית במיוחד, באזורים רבים במערב.

השפעות:

* התפתחות תאגידי-ענק בענפי הנפט, תקשורת, פלדה, חשמל ועוד – שזירזו את הגלובליזציה והסחר העולמי, וזכו ליחס אמביוולנטי מהציבור.

* בניית גורדי השחקים (בזכות שכלולים בתחום הפלדה).

* התפשטות מסילות הרכבת במערב קירבו את ה'פריפריה' לערים הגדולות, ועזרו ליצור סחר חסר-תקדים בהיקפו. כסייד-אפקט של תפוצתה של הרכבת: לפתע היה צורך לדעת מה השעה, וחשיבות השימוש בשעונים עלתה.

* הפיכת ארצות הברית לשחקן מוביל בכלכלה העולמית.

* מדינות שעברו את המהפכה התעשייתית אמנם המשיכו להיות מעורבות במלחמות, אך עם הזמן הבינו שמחיר המלחמה עלה. מדינה שעיקר עוצמתה היא כעת תעשייה מודרנית משגשגת, ונכנסת למלחמה של כמה שנים, עלולה לספוג מכה כלכלית אדירה כי התעשייה תיעצר. כך יצא, שמצד אחד המהפכה התעשייתית הגבירה את עוצמת המלחמות עם כלי נשק מודרניים והרסניים, אך מצד שני, סייעה להפחית את המלחמות במערב בטווח הארוך.

* דחיפה טכנולוגית משמעותית למהפכת התקשורת.

.

.

* * * מהפכת התקשורת * * *

הגל הראשון בעיקר בסביבות השנים 1,844-1,930. הגל השני צבר תאוצה בשנות ה90 של המאה ה-20 בזכות הטלפונים הסלולאריים והאינטרנט (אליו אתייחס ספציפית במהפכת המידע).

גורמים:

כחלק מתחילת הגל השני של המהפכה התעשייתית, מדענים במדינות שונות במערב התחרו זה בזה על פיתוחן של המצאות רבות. כחלק ממגמה זו, במשך 80 שנה פותחו בזה אחר זה אמצעי תקשורת מהפכנים שמשנים את כל העולם, כל אחד בתורו: הטלגרף (1,844), המורס (1,851), הטלפון (1,877), הרדיו (1,893), והטלוויזיה (1,924).

המצאות התקשורת החדשניות המשיכו להשתכלל בעשורים הבאים ולסחוף אחריהם את העולם.

השפעות:

* גלובליזציה כלכלית גדולה יותר - לתאגידים קל יותר להרחיב את עצמם למדינות אחרות, ואפילו להעביר מחלקות שלמות למדינות אחרות בעקבות שיקולים פיננסיים. בנוסף, ניתן בקלות הולכת וגוברת להזמין עוד ועוד מוצרים ושירותים מרחבי העולם.

* גלובליזציה חברתית גדולה יותר - הרדיו והטלוויזיה במיוחד סייעו להכיר תרבויות דומיננטיות עולמיות בקלות רבה יותר, והגבירה, למשל, את ההשפעה של התרבות האמריקאית, על העולם המערבי ומעבר לו.

* גלובליזציה תקשורתית - החל מהמצאת הטלגרף והלאה, יכלו עיתונאים ברחבי העולם לדווח במהירות על המתרחש גם בקצה השני של העולם. עלתה היכולת של אנשים להיות מעודכנים בחדשות חוץ.

* עלייתם של התרבות והאומנות בחברה – מהפכת התקשורת שמה במרכז החשיפה הציבורית תרבות ואומנות שהלכו וקיבלו חשיבות מרכזית במערב מאז – אנשים יותר ויותר רוצים לעסוק בתרבות או אומנות, ולצרוך תרבות (גם אם פופולארית) או אומנות בצורה דומיננטית יותר בחייהם.

.

.

.

מקווה שנהניתם – אם כן, אתם מוזמנים להשאיר לי תגובה. כמובן שאתם יותר ממוזמנים להעשיר בתגובות את הפוסט עם מידע נוסף על המהפכות הללו, או על מהפכות נוספות חשובות לדעתכם בשנים 1,750-1,950.

זהו חלק 2 מתוך 3 חלקים, ואני אעלה את החלק השלישי בימים הקרובים.

בחלק האחרון של הסדרה אסקור את המהפכה הפמיניסטית, מהפכת הלאומיות, המהפכה שבחרתי לכנות 'המהפכה הדיפלומטית', מהפכת המידע, המהפכה האקולוגית, וגם אסקור בקצרה את המועמדות המובילות להיות המהפכה הבאה.

 

מעוניינים לדעת כשיוצא הפוסט הבא בסדרה?

כתבו תגובה לפוסט זה, וכשיצא הפוסט הבא בסדרה אסמן את כל התגובות שכאן ב'לייק' (כדי להקפיץ לכם התראה) ואשים לינק פה בתגובות לפוסט הבא.

.

.

* הערות *

המהפכות שאני מסתכל עליהן בסדרת הפוסטים הזו אינן מהפכות שלטון מקומיות, אלא מהפכות גלובליות יותר עם השפעה רחבה.

אני מסתכל בעיקר על המערב, שהוביל את רוב המהפכות הללו, ומתמקד רק במהפכות שלא היו אופנה חולפת אלא שינו את החברה לכיוון מסוים, שמשפיע אפילו עד היום.

 

חשוב לציין שלכל אחת מהמהפכות היו גורמים נוספים והשפעות נוספות, ואפילו הגדרות וזרמים שונים, מעבר למה שכתבתי, ואני נאלץ להתמקד רק בחלקן בשביל להפוך את הכל לתקציר קריא ומגניב (בשאיפה).

בנוסף, חשוב לציין שלכל מהפכה יש טענות רבות ומוצדקות לגבי תאריכי התחלה והסיום שלה, ואני ממליץ לכם להסתכל על התאריכים שרשמתי בתור ציון-דרך מעורפל.

 

אגב, זה מגניב בעיני לראות איך פעמים רבות מהפכה מסוימת הופכת להיות הגורם של המהפכה הבאה אחריה.

.

.

מקורות:

ויקיפדיה.

קורס "מבוא להיסטוריה עולמית" מאת ד"ר יובל נוח הררי (זמין ביוטיוב).

קורס "היסטוריה של המדע" מאת ד"ר אבנר בן-זקן (זמין ביוטיוב).

קורס "ההיסטוריה של ארה"ב" מאת פרופסור אייל נווה (זמין ביוטיוב).

(ממליץ באופן אישי על שלושת הקורסים הנ"ל ^)

0 תגובות
מהפכות ששינו את העולם 1#
23/01/2018 00:34
היסטוריה על ציר הזמן
מהפכות, העת החדשה, מהפכת הדפוס

*מהפכות בעת החדשה – חלק 1*

מהפכות רבות התרחשו בעת המודרנית – עליית הקפיטליזם, הפמיניזם, הדמוקרטיה, המדע ועוד. בסדרת הפוסטים הללו אני סוקר על קצה המזלג את המהפכות המשמעותיות ביותר לדעתי.

 

בפוסט הזה, הראשון בסדרה, אני סוקר את מהפכת הדפוס, המהפכה הגאוגרפית, הקולוניאליזם, המהפכה המדעית, המהפכה ההומניסטית, והמהפכה התעשייתית הראשונה (טווח השנים הוא סביבות 1,450-1,800).

 

אתם מוזמנים לרפרף בפוסט הזה (השתדלתי שיהיה קריא במיוחד – עם חלוקה לפרקים קצרים ומסודר כרונולוגית, פחות או יותר), ולציין בתגובות מהפכות נוספות מתקופה זו שאתם חושבים שראוי להוסיף.

(מי שאוהב לדקדק – יש כמה הערות שהוספתי בסוף הפוסט, ואני ממליץ להציץ שם)

.

.

* * * מהפכת הדפוס * * *

סביבות שנת 1,436-1,456.

רבים הטוענים שמהפכת הדפוס היא מהחשובות באלף הקודם.

גורמים:

טכנולוגיות דפוס שהיו נפוצות בסין ובמדינות ערב בימי הביניים הגיעו למערב בימי הביניים בתחילת המאה ה-15. צורף זהב בשם גוטנברג שכלל את הטכנולוגיה והפך אותה לזולה בהרבה, מה בהוביל לכמה שינויים דרמטיים בעולם המערבי.

השפעות:

* השכלה נרחבת לכל שכבות החברה (בהדרגה), כולל איכרים מהמעמד הנמוך.

* שבירת מונופול הכנסייה על הדת – ברגע שניתן היה לשכפל, לתרגם ולהפיץ כתבי קודש, ירדה החשיבות של הפרשנות האחת של הכנסייה לכתבי הקודש – ועלו פרשנויות שונות של הכתבים – מה שהביא, בין השאר, להיווסדות הנצרות הפרוטסטנטית.

* הופעת העיתונות, הגברת הופעת האוניברסיטאות, ועוד.

.

.

* * * גילוי אמריקה > > > המהפכה הגאוגרפית * * *

סביבות שנת 1,492-1,502.

גורמים:

בשלהי ימי הביניים, המונגולים שלטו במעבר בין אירופה למזרח הרחוק, ודרכי המסחר הישנות שגשגו. במאה ה-15 העות'מאניים השתלטו על המעבר, והפכו אותו ללא-בטוח, מה שדלדל את העסקים, ודירבן את מדינות אירופה, ובמיוחד מערב אירופה (שהיו הרחוקות ביותר, פיזית, אבל גם הקרובות ביותר אל האוקיינוס האטלנטי) – לחפש נתיב שייט אל המזרח הרחוק.

מחוזק בשיפורים בטכנולוגיות ספנות, ואף כמה חישובים מוטעים – קולומבוס יצא למסע ששינה את העולם.

בעקבות גילוי אמריקה ע"י האירופאים (1,492-1,502), ובהמשך יבשת אוסטרליה (שהתגלתה בשלבים במאות ה17 וה18), העולם כבר לא היה אותו העולם.

השפעות:

* משאבים חדשים כמו שוקולד, טבק, תירס, או קפה (תארו לכם את שוק העבודה המודרני בלי קפה), וכמויות גדולות של משאבים מוכרים אך נדירים כמו זהב, וגולת הכותרת – תפוח האדמה, שבזכות היכולת שלו לגדול בקלות בקור קשה – שינה דרמטית את החיים בצפון/מזרח אירופה, וסייע להתפשטות הרוסית שתתרחש בהמשך.

* ההבנה עד כמה טעו ההוגים. בעבר הניחו פילוסופים הנחות רבות על העולם על סמך עולם הטבע המוכר להם. גילוי אזורי מחייה שונים ניפצו כמה וכמה מההנחות הפילוסופיות הללו, מה שהניח חלק מהיסודות למהפכה המדעית שתתרחש בהמשך, ותעביר את שרביט הקידמה מהפילוסופים למדענים.

* האויב הכי מסוכן של ממשל חדש, הוא לרוב הממשל הישן. לכן – ההתפשטות לאזור חדש, שהיה חסר ריבון (אם לא סופרים את האינדיאנים, מה שעשו המתיישבים האירופאים), הפך לכר פורה לשיטות ממשל וחברה חדשים, שהניעו כמה מהמהפכות שעתידות לבוא.

* בעקבות הסדר החברתי החדש שנוצר בצפון אמריקה – אם החקלאים האירופאים שהגיעו ליבשת החדשה הפכו לבעלי האדמות, אז מישהו אחר צריך להיות זה שעובד את האדמה. כך העבדות הפכה בהדרגה, באפקט-פרפר, לתעשייה משגשגת בהיקפים חסרי תקדים.

.

.

* * * מהפכת הקולוניאליזם * * *

החל בהדרגה משנת 1,415 ועד אמצע המאה ה-20.

בימי הביניים העולם היה אימפריאליסטי – כל ישות מדינית שכיבדה את עצמה שאפה לנסות ולהגדיל את שטחה עוד ועוד, אך לרוב ההתפשטות הייתה יבשתית, או לפחות רציפה.

עוד לפני גילוי אמריקה, החלה תקופה חדשה של קולוניאליזם מודרני, ובה השתלטות מאסיבית של מעצמות על שטחים ביבשות אחרות.

גורמים:

החל מהמאה ה-15, ויותר ויותר בכל מאה, ניסו האירופאים למצוא נתיבי סחר ימי חלופיים, כשבד בבד התגלו יבשות ואיים חדשים.

השיפורים בתעבורה הימית אפשרו שליטה ימית חסרת תקדים על מדינות אחרות, ואת זאת ניצלו היטב מדינות רבות, ובראשן בריטניה, צרפת, הולנד, ספרד ופורטוגל.

השפעות:

* התפשטות הנצרות ברחבי העולם.

* ניצול משאבי הטבע של אזורים באפריקה, אסיה ואמריקה – לטובת מערב אירופה (וכנ"ל לגבי חיילים ממדינות-כבושות עבור המלחמות של האירופאים).

* ניצול שטחים מחוץ לאירופה לגידולי מזון בהיקפי ענק – שלא היו אפשריים באירופה – ובכך מתן פתרון איכותי וחסר-תקדים לרעב שהיה חלק מחייהם של בני אדם לכל אורך ההיסטוריה עד אז.

* הכרחת המדינות שתחת הכיבוש לייבא מוצרים מערב-אירופאים, וכך הגדלת הכלכלה של מדינות מערב-אירופה.

.

.

* * * המהפכה המדעית * * *

סביבות שנת 1,543-1,687.

גורמים:

שילוב של פיתוחים באופטיקה, לצד מהפכת הדפוס, ולצד השפעות של תנועת הרנסאנס – הפכו את ניקולאס קופרניקוס להיות האדם הנכון במקום הנכון, כשסדרת תצפיות אסטרונומיות שלו הציגו תמונה שונה של העולם, לעומת התפיסה שהייתה עד אז.

ממשיכי דרכו כמו קפלר, גלילאו, ולבסוף גם ניוטון – יצרו בהדרגה את השיטה המדעית שמבוססת על העיקרון שבכדי להבין את העולם, עלינו לבצע תצפיות וניסויים, לרשום את התוצאות שמתקבלות, ולחקור אותן עד להבנת חוקיות.

השפעות:

* תחילת המדע כמו שאנחנו מכירים אותו היום.

* עד ימי הביניים, הדרך המובילה לנסות ולהבין את המציאות הייתה פילוסופיה – רעיונות אסתטיים שהתיישבו יפה מבחינה לוגית או אינטואיטיבית הספיקו, ללא כל צורך בהוכחה (מעבר להוכחה לוגית). מצב זה השתנה בהדרגה בעקבות המהפכה המדעית.

* תחילת השימוש בניסויים יצרו הלכה למעשה את הענפיים המדעיים פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, רפואה (בגלגולה המודרני), והניחו את היסודות למהפכה התעשייתית שתתרחש באותו האזור המאות הבאות.

* המהפכה המדעית השפיעה רבות על רוב המהפכות הבאות שתראו בסדרת פוסטים זו.

.

.

* * * המהפכה ההומניסטית * * *

שורשיה מסביבות שנת 1,486, וקיבל תאוצה בעידן הנאורות בסביבות השנים 1,637-1,800.

ההומוניזם הוא הלך-רוח שתפס, ברמה מסוימת, את מקומו של התאיזם. התאיזם היא ההסתכלות שהייתה בעולם המערבי העתיק – ובה האלים הם במרכז והאדם זניח. ההומניזם שם את האדם במרכז.

בהומניזם, בהכללה, זווית הראייה היא שהאדם אחראי לגורלו (ובהדרגה גם לגורל הסביבה והמערכת האקולוגית).

גורמים:

עיקר הרנסאנס מהותו באינטלקטואלים שחוזרים ובוחנים את כתבי החכמה של העת העתיקה. אפלטון ואריסטו שלהבו את דמיונם של האירופאים המודרניים, שהתפלספו אודות המוסר הראוי בחברה שנסובה סביב האדם. "איזו חברה תהייה חברה שלאנשים יהיה טוב לחיות בה?" – זו שאלה שחשיבותה נשמעת היום מובנת מאליה, אבל בעבר זה היה נשמע זניח, עד עליית ההומניזם.

ההומניזם נשען על מהפכת הדפוס, ובהמשך קיבל רוח גבית חזקה מהמהפכה המדעית שערערה לא פעם את הסדר החברתי הישן.

השפעות:

* ההומניזם הצמיח מתוכו תורות שלמות המבוססות על סדר חברתי שהאדם במרכזו (ולא אל) – כמו הסוציאליזם והליברליזם.

* ההומניזם יצר מגמה של חילון שהתפשטה בהדרגה באוכלוסייה.

* ההומניזם החליש מאוד – בהדרגה – את הכנסייה, שבעבר הייתה השליטה דה-פקטו של תחומים רבים בפוליטיקה. בהמשך יעביר ההומניזם אל שרביט ההנהגה מהמלוכה (שנמשכה ע"י האל) אל הציבור הרחב שכולו חשוב פתאום.

* קשה להתחיל לתאר איפה מתחילה ונגמרת ההשפעה ההומניסטית על החיים במערב – ההומניזם נמצא בתרבות (כשהיצירה המודרנית עוקבת לרוב אחרי דמויות ראשיות אנושיות), במערכת המשפט המודרנית (החשיבות של כוונה לעיתים עולה על חשיבות המעשה), ברעיונות חדשים יחסית כמו "זכויות אדם", בתפיסת האדם המערבי את עצמו כחשוב, כל מושג הרדיפה אחר החלומות והאושר, ועוד אינספור דוגמאות.

.

.

* * * המהפכה התעשייתית 1# * * *

סביבות השנים 1,760-1,830.

המהפכה התעשייתית הביאה איתה שינויים כלכליים וטכנולוגיים, לצד שינויים חברתיים ואקולוגיים.

הגל הראשון של המהפכה התעשייתית התמקד בעיקר בבריטניה, וה'כוכבים' הטכנולוגיים היו מנוע הקיטור, פס הייצור, מכונות אוטומטיות לחקלאות ועוד.

גורמים:

ה'מנוע' של המהפכה התעשייתית היה התגלית הפיזיקלית כיצד לרתום אנרגיה, כמו פחם וקיטור.

לאורך המאה ה-18, נוצרו כמה תופעות שליבו אחת את השנייה – התגליות הטכנולוגיות יצרו מוצרים וחידושים שונים, מה שחיזק את הכלכלה של בריטניה ששלטה על שטחים אדירים וייצאה המון סחורות, מה שגרם לשוק הבריטי להתאים את עצמו להזדמנויות השונות (חברות היו זריזות יותר מגורמי הפיקוח הממשלתיים והמירו את ההזדמנות לכסף, וחקלאים ובעלי מלאכה שמכרו הרבה שדרגו את עצמם לשיטות עבודה תעשייתיות יותר), מה שסייע לפיתוח מוצרים חדשים, שסייעו לגרוף רווחים, שגרמו לשוק להתאים עצמו וחוזר חלילה.

השפעות:

* גידול מספר התושבים והעלאת רמת החיים.

* מיכון של החקלאות שהקטין את הצורך בחקלאים, לצד מפעלים שהוקמו בערים ונזקקו לפועלים – גרמו לתחילתו של תהליך עיור מאסיבי.

* מנוע הקיטור והרכבת 'קירבו' את העיר לאזורי הספר, וסייעו בפיתוחם.

* הולדת תרבות הצריכה.

* עד אז המעמדות היו בעיקר אצולה, איכרים ואנשי דת. כעת נוצרו 2 מעמדות חדשים: הבורגנים – שחלקם התעשרו – מה שיצר פיזור מחדש של הכוח. והפועלים, שבהמשך יידחפו את המערב אל המהפכה הסוציאליסטית.

.

.

.

מקווה שנהניתם – אם כן, אתם מוזמנים להשאיר לי תגובה. כמובן שאתם יותר ממוזמנים להעשיר בתגובות את הפוסט עם מידע נוסף על המהפכות הללו, או על מהפכות נוספות חשובות לדעתכם בשנים 1,400-1,800.

 

זהו החלק הראשון מתוך 3 חלקים שאני אעלה בימים הקרובים.

בפוסט הבא בסדרה אסקור את המהפכה הקפיטליסטית, המהפכה הסוציאליסטית, מהפכת הלאומיות, מהפכת הדמוקרטיה, המהפכה שיצרו החיסונים, המהפכה התעשייתית השנייה, ומהפכת התקשורת (סך הכל סביבות השנים 1,750 עד 1,950).

 

מעוניינים לדעת כשיוצא הפוסט הבא בסדרה?

כתבו תגובה לפוסט זה, וכשיצא הפוסט הבא בסדרה אסמן את כל התגובות שכאן ב'לייק' (כדי להקפיץ לכם התראה) ואשים לינק פה בתגובות לפוסט הבא.

.

.

* הערות *

המהפכות שאני מסתכל עליהן בסדרת הפוסטים הזו אינן מהפכות שלטון מקומיות, אלא מהפכות גלובליות יותר עם השפעה רחבה.

אני מסתכל בעיקר על המערב, שהוביל את רוב המהפכות הללו, ומתמקד רק במהפכות שלא היו אופנה חולפת אלא שינו את החברה לכיוון מסוים, שמשפיע אפילו עד היום.

 

חשוב לציין שלכל אחת מהמהפכות היו גורמים נוספים והשפעות נוספות, ואפילו הגדרות וזרמים שונים, מעבר למה שכתבתי, ואני נאלץ להתמקד רק בחלקן בשביל להפוך את הכל לתקציר קריא ומגניב (בשאיפה).

בנוסף, חשוב לציין שלכל מהפכה יש טענות רבות ומוצדקות לגבי תאריכי התחלה והסיום שלה, ואני ממליץ לכם להסתכל על התאריכים שרשמתי בתור ציון-דרך מעורפל.

 

אגב, זה מגניב בעיני לראות איך פעמים רבות מהפכה מסוימת הופכת להיות הגורם של המהפכה הבאה אחריה.

.

.

מקורות:

ויקיפדיה.

קורס "מבוא להיסטוריה עולמית" מאת ד"ר יובל נוח הררי (זמין ביוטיוב).

קורס "היסטוריה של המדע" מאת ד"ר אבנר בן-זקן (זמין ביוטיוב).

קורס "ההיסטוריה של ארה"ב" מאת פרופסור אייל נווה (זמין ביוטיוב).

(ממליץ באופן אישי על שלושת הקורסים הנ"ל ^)

0 תגובות
ההיסטוריה של כובשי ישראל - בראשי פרקים
23/01/2018 00:28
היסטוריה על ציר הזמן
ישראל, המזרח התיכון

ההיסטוריה של ארץ ישראל מבחינת העמים השולטים בה – בתמצות לראשי פרקים.

זהו נושא ששמתי לב על עצמי שהייתי בור בו לגמרי עד שהתחלתי להתעמק יותר בהיסטוריה, וחשבתי שיהיה מגניב לעשות ציר זמן מתומצת.

אני בוחר להתחיל מאמצע האלף השני לפני הספירה, כשבתקופה הזו בהדרגה השימוש בכתב מתחיל לתפוס תאוצה באזורנו, ויש יותר עובדות תומכות לגבי המתרחש במזרח התיכון.

לנוחיותכם, חילקתי את הפוסט לפרקים קצרים, ובכל תקופת זמן ישנו משפט ראשי מסכם – כך שאפשר לקרוא את הכל ברפרוף :)

 

* סביבות 1500- לפני הספירה:

שליטה מצרית באזורנו.

השליטה נמשכה בערך 300 שנים, עד להגעתם של "גויי הים" שעשו הרבה בלגן לכל אורך קו החוף וגרמו לשינויים דרמטים בסביבה. ולאחר נסיגת המצרים מאזורנו לקח זמן מה עד להתגבשות ישות מדינית מסודרת, וכשזו קמה, שמה היה "ישראל".


* סביבות 1030- לפני הספירה:

עצמאות לעם ישראל, ולסירוגין גם לעם יהודה.

בתקופה הזו הייתה התיישבות עברית בארץ, ונראה שלמשך כמה מאות שנים הייתה כאן עצמאות יהודית (רמת העצמאות שנויה במחלוקת), לצד עמים שכנים, מה שיצר חיכוכים רבים, ושינויי גבולות רבים.

באותה תקופה החלה לקום ממלכת אשור, ולאחר גלגול אימפריאלי ראשון מצומצם יחסית, בגלגול השני הם כבר כבשו שטחים אדירים בקנה מידה של אז, בשיאם מישראל וטורקיה במערב ועד המפרץ הפרסי במזרח (ולזמן מה אפילו השתלטו על מצריים).

 

* סביבות 721- לפני הספירה:

ישראל תחת כיבוש אשור.

בשלב הזה, המזרח התיכון הוא כבר לא מה שהיה לפני 300 שנה, שטחים אדירים נשלטים בידי עמים המאוחדים תחת מנהיג אחד, ובמאה השנה שאחרי כיבושיה של אשור, מרימים את ראשם עמים חזקים כמו מדי, לידיה, וכמו-כן גם הבבלים, שבשלב זה נשלטו ע"י הכובשים האשורים, ותכננו קאמבק.

כך, סכסוכי ירושה (הבעיה הקבועה של אימפריות) לצד מרד של הבבלים שכרתו ברית עם מדי – גרמו להתמוטטות אשור ב608- לפני הספירה.

במאבקי ירושה על השטחים של האשורים – בין מצריים, הבבלים, ובין העמים שחיים ביניהם – בסופו של דבר השתלטו הבבלים על האזור כולו עד גבול מצריים.

 

* סביבות 604- לפני הספירה:

ישראל תחת כיבוש בבל.

בבל של תקופה זו היא, על פי רוב, בבל של התנ"ך, ויש התייחסויות לבבל של הגלגול הנוכחי בספרי ישעיה, ירמיה ויחזקאל. נבוכדנצר הוא שהחריב את יהודה ואת בית המקדש הראשון, והגלה רבים מתושביה (ביניהם רוב המשכילים והמנהיגים) לבבל ולסביבתה.

למרות יחסם הקשה ליהודים, הבבלים היו אימפריה חדשנית יחסית, שקידמה רעיונות מהפכנים לתקופתם בתחום המדע והתרבות, והשפיעו רבות על היהודים הגולים בשטחם, שחזרו בהמשך לישראל עם רעיונות חדשים.

לאחר כ50 שנה של שלטון, מצפון-מזרח לבבל החלה צוברת תאוצה האימפריה הפרסית האימתנית, בהנהגתו של המצביא המהולל כורש, שצמחה במקביל לבבל. עוד לפני כיבוש בבל הייתה גדולה ממנה פי כמה בזכות כיבושיה המוצלחים.

 

* שנת 539- לפני הספירה:

ישראל תחת כיבוש פרס.

כורש והפרסים השתלטו על בבל, ובמעמד זה נכנעו לפניהם מרצון כל הארצות שהיו תחת כיבוש בבלי לדוגמת סוריה, פיניקיה וגם ארץ ישראל (כדאי לזכור שדור שלם של מנהיגים הוגלה).

בתקופה זו חזרו היהודים שגלו בבבל (ורצו בכך) בחזרה לישראל.

הפרסים שלטו על שטח עצום (וחסר-תקדים במונחים של אז), למשך זמן מרשים של למעלה מ-200 שנה.

 

* שנת 331- לפני הספירה:

ישראל תחת שלטון ההלניסטיים.

אלכסנדר הגדול, אולי אחד המצביאים הדגולים בהיסטוריה הכתובה, הכניע את האימפריה הפרסית האדירה במסע הכיבושים שלו (בעת ההיא ישראל תחת שלטון המוקדונים, שהביאו לארץ את ההלניזם, שזה, בהסבר מקוצר, השפעה עיקרית של דתה של יוון העתיקה אך עם מהילה גסה של מנהגים פגאניים שונים).

אלכסנדר ויורשיו אף הגדילו את שטחם אל מעבר לשטחים שהיו בשליטת הפרסים, אם כי לזמן קצר יחסית.

בשנת 300- לפני הספירה הסכמי ירושה (מסודרים למדי יחסית לתקופתם) חילקו את שטחי המוקדונים בין כמה שליטים, וישראל עברה לשליטה מצרית, כאשר מצריים בתקופה ההיא נשלטה ע"י בית תלמי ההלניסטיים.

בשנת 197- בקרבות גבולות בין שליטים הלניסטיים שונים, עברה ישראל משליטה מצרית לשליטה של הסלאוקים, הלוא הם אנטיוכוס וחבורתו.

 

בתקופה הזו הרומאים היו כוח עולה במזרח התיכון, ובשלב הזה, בעודם מתמודדים על השליטה בים, לטשו עיניהם מזרחה והשפיעו בדרכים עקיפות על החלשה האימפריות החזקות ששלטו ממזרח לים התיכון, ובראשן הסלאוקים (בעיקר ע"י הסכמי חוב שהכריחו את הסלאוקים לשלם להם ממון רב, וסיוע בעוררות מרידות שונות).

הסלאוקים נאלצו להתמודד עם מרידות עיקשות של הבבלים (שפעם נוספת מסייעים לפרק אימפריה מבפנים) ושל עמים נוספים, והחשמונאים הצליחו לנצל זאת, וליצור אוטונומיה חשמונאית באזור ירושלים.

 

* סביבות 150- לפני הספירה:

ישראל תחת שלטון בית חשמונאי.

החשמונאים השתלטו על רוב החצי הצפוני של ארץ-ישראל של היום, ועל חלקים נוספים מסביב, ותיפקדו בצורה מרשימה בתחילת הדרך, אך עם המעבר ממנהיג אחד ליורשו, איבדו החשמונאים כיוון, וכשהכובש הרומאי הגיע, היו שקועים החשמונאים בעיצומה של מלחמת אחים ברוטאלית, מה שסייע לרומאים להשתלט בקלות על העניינים.

 

* שנת 63- לפני הספירה:

ישראל תחת שלטון רומא.

רומא היו אולי העם המשמעותי ביותר בעת העתיקה, וההשפעה של הרומאים על אירופה והמזרח התיכון משמעותית מאוד עד ימינו.

אחרי מסע כיבושים בדרום אירופה, צפון-מערב אפריקה, ובשלב זה גם באזורינו, המשיכו רומא להקים את האימפריה המפוארת ביותר בהיסטוריה – נכון לאז – מבחינת גודלה.

בשיאה שלטה רומא על כמעט כל דרום, מרכז ומערב אירופה, צפון אפריקה, אזור החוף מטורקיה ועד ישראל, ואזורים נרחבים מפרס. שטח עצום.

במהלך השליטה הרומאית בארץ ישראל היו מרידות רבות של היהודים פה (וגם של יהודי התפוצות), ובשנת 132 לספירה פרץ מרד גדול ('מרד בר כוכבא'), שגרר תגובה חריפה במיוחד מהרומאים – הם הגלו יהודים רבים מירושלים, ואף החריבו את ירושלים והקימו במקומה עיר הלניסטית בשם "איליה קפיטולינה".

 

בשנת 395 קיסר רומא הוריש את רומא לשני בניו, ורומא חולקה לרומא המזרחית ולרומא המערבית, כאשר ישראל השתייכה לשליטת רומא המזרחית. במאה השנים לאחר מכן האימפריה הרומית המערבית התמוטטה בהדרגה, אך האימפריה הרומית המזרחית נשארת איתנה בשלב זה (ואפילו כבשו בחזרה חלקים מהצד המערבי של האימפריה).

עם הזמן, קיבלה רומא המזרחית את השם "האימפריה הביזנטית".

 

* סביבות שנת 614:

ישראל תחת שליטה מתחלפת של הסאסאנים ושל הביזנטים.

האימפריה הסאסאנית הייתה האימפריה הפרסית הקדם-איסלמית האחרונה, והם היו שחקן חשוב במזרח התיכון במשך כ-400 שנה.

בתחילת המאה השביעית הם שלטו על שטחים עצומים במערב אסיה, והיו במאבקים עם האימפריה הרומית המזרחית, הלוא הם הביזנטים.

למרות עוצמתם של הביזנטים שכבשו עוד ועוד שטחים מהסאסאנים, במאה השביעית המצב התהפך, ואחרי סדרת כיבושים מוצלחים, בשנת 614 כבשו הסאסאנים את ארץ ישראל ועוד שטחים רבים (ואף הגיעו עד סף קונסטנטינופול הבירה הביזנטית).

בשנת 628 הביזנטים הצליחו להשתלט מחדש על רוב השטחים הכבושים, והחזירו לידיהם גם את ארץ ישראל.

לצערם, בשנת 631, לא מאוד רחוק משם, המחנות של מכה ומדינה מתאחדים לאימפריה משותפת, שלאחר שנתיים מאחדת לראשונה את חצי האי הערבי לשליטתה של אימפריה ערבית ומוסלמית אחת, שבשנת 634 – בעוד הביזנטים עסוקים עד מעל לראש במלחמה בסאסאנים – פולשים לשטחי האימפריות הותיקות וכובשים נתחים משטחן.

 

* סביבות שנת 642:

ישראל תחת שלטון הח'ליפות.

בתוך שני עשורים כבשו מאמיני מוחמד המאוחדים את כל שטחי האימפריה הסאסאנית, וחלקים נרחבים משטחי האימפריה הביזנטית – כולל ארץ ישראל.

בעשורים הבאים, שלטון הח'ליפות השתלט על חלקים נוספים במזרח התיכון כמו צפון אפריקה ומרכז אסיה.

פירוש המילה ח'ליפה היא "מחליף" או "יורש", ופירוש הביטוי הוא שליט-אומה-איסלאמית, שהוא כביכול ממלא את מקומו של מוחמד.

כמה שושלות ח'ליפה שלטו על ישראל בתקופה זו, והן:

בית אומיה (ששלט מספרד במערב ועד גבול הודו – אחשוורוש היה מקנא) ; בית עבאס (שהעבירו את מוקד הכוח מדמשק לבגדד) ; בית בויהית (שמוצאם איראני) ; בית פאטמי (שמוקד כוחם היה צפון אפריקה) ; הסלג'וקים (שלא ממש היו ח'ליפה, אלא סולטאנות) ; סוריה (שהייתה סולטאנות יורשת).

 

* שנת 1,099:

ישראל תחת שלטון צלבני.

במסע הצלב הראשון, יצרו הנוצרים רצף כיבושים טריטוריאלי מהאימפריה הביזנטית שבמערב טורקיה ועד לישראל, אותה כבשו והכריזו עליה בתור "ממלכת ירושלים", שהייתה בפועל סוג של מדינה פאודלית נוצרית.

בשיאה ממלכת ירושלים הייתה מעט יותר גדולה מארץ ישראל של היום.

 

בשלב מסוים, הצליח צלאח א-דין, המצביא המפורסם לבית איוב, היכן שנכשלו קודמיו, וכבש מחדש את ארץ ישראל וגירש ממנה את הצלבנים, אך אז התחיל מסע הצלב השלישי, והצלבנים הצליחו להשתלט למשך זמן ממושך על רצועת חוף צרה מצור ועד יפו (ולמעשה כללה בשלב מסוים גם את קפריסין, ששימשה כבסיס צבאי-ימי מוגן יחסית לארגון תחמושת ואספקה – בדרך לארץ ישראל).

 

* שנת 1,291:

ישראל תחת שלטון הממלוכים.

על פי השריעה המוסלמית, אסור למוסלמים להילחם זה בזה.

מה עשו המוסלמים בימי הביניים שרצו בכל זאת להיאבק זה בזה על שליטה, גבולות וכוח?

כאן נכנסו לתמונה הממלוכים – חיילים-עבדים שהיו נפוצים באזורים מסוימים של הח'ליפות, והיו ידועים בנאמנותם הרבה לאדוניהם. אותם יכלו המוסלמים לשלח זה בזה.

בהשתלשלות עניינים מרתקת של מאבקי שלטון – שלא הייתה מביישת את משחקי הכס – הצליחו הממלוכים להיות השליטים הזמניים במצריים, תחת ההצדקה שצריך להתאחד מאחוריי המצביא הכי מנוסה (אפילו אם הוא ממלוכי) אל מול האויב המונגולי ההולך ומתקרב בצעדי ענק. מה שאמור היה להיות מהלך זמני, נותר בסוף זמן רב על כנו, ובהמשך היו אלו דווקא הממלוכים שהצליחו 'סוף סוף' לסלק את הצלבנים אחת ולתמיד, ואפילו להרחיק את המונגולים.

 

* שנת 1,517:

ישראל תחת שלטון העות'מאניים.

האימפריה הע'ותמאנית – שבשיאה שלטה על שטחים מפוארים שכללו את צפון אפריקה, כל חופי סואץ, כל חופי הים השחור, ודרום-מזרח אירופה עד גבול וינה ממש – שלטה תקופה ממושכת במיוחד על ארץ ישראל.

 

* שנת 1,919:

ישראל תחת שלטון הבריטים.

האימפריה הבריטית הגדולה, שהייתה בשיאה האימפריה הגדולה ביותר עד היום:

בעת ששלטה על ארץ ישראל החזיקה האימפריה שטח עצום – 33,000,000 קמ"ר – כרבע מהשטח היבשתי של העולם(!!), ושלטה על כחמישית מהתושבים של כדור הארץ(!) = כ-460,000,000 נפש.

 

* שנת 1,948:

עצמאות לאומית בארץ ישראל.

ההיסטוריה של ארץ ישראל שסקרתי פה היא למעשה מתחילת 'עידן האימפריות' ועד סופן. 70 השנים האחרונות שונות דרמטית מ-2,500 השנים שבאו לפניהן – ואותן אני מכנה, בהקשר הזה, 'עידן הלאומיות'.

רוב ההיסטוריה אותה ליווינו בפוסט זה, מי ששולט על שטח מסוים הוא החזק שמסוגל לכבוש אותו או להגן עליו, והיוקרה והשררה הולכת לאימפריה שמצליחה לשלוט על שטח גדול ככה האפשר.

המאה ה-20 הביאה איתה בשורה מדהימה, והיא ברית בינלאומית שמנסה לפתור סכסוכים מדיניים באמצעות דיפלומטיה (כמו היום), ולא באמצעות כוח (כמו במרבית המקרים בשאר ההיסטוריה מאז הכתב).

הניסיון לייסד לפני כ100 שנה את חבר הלאומים, ביזמה האמריקאית, לא עבד במבחן המציאות, אבל הניסיון השני והוא האו"ם עבד כבר טוב בהרבה. מאז הקמת הארגון ב-1945, הסכימו אחרוני האימפריות לאפשר עצמאות לאומית לרוב המוחלט של המדינות שנכבשו על ידן, והמלחמות הבין-לאומיות בעולם פחתו פלאים (באירופה, באסיה ובאמריקה המלחמות הבין-לאומיות שהיו נפוצות מאוד נעלמו כמעט לגמרי, ואפילו באפריקה יש הרבה פחות מלחמות בין מדינות שונות – להבדיל ממלחמות בתוך אותה מדינה – מה שלא מפר את עקרון הלאומיות).

כחלק מהתחייה הלאומית באמצע המאה ה-20, קיבלה גם ישראל עצמאות מבריטניה (תוך מהלכים דיפלומטיים ראויים להערכה של מנהיגינו בחצי הראשון של המאה ה-20). באו"ם הצביעו בעד 'תוכנית החלוקה' שחילקה את הארץ ל-3 חלקים – חלק יהודי, חלק ערבי, וחלק ניטרלי בשליטת האו"ם.

התושבים הערבים של הארץ התנגדו לתוכנית החלוקה, ובמלחמת העצמאות שנפתחה, ניצח הצד היהודי, שהשתלט על רוב השטחים שעלו להצבעה, והשאר, כמו שאומרים... היסטוריה.

 

והנה רשימה כללית של השולטים בישראל מאז המאה ה-7 לפני הספירה:

אשורים, בבלים, פרסים, מקדונים, בית תלמי, סלאוקים, חשמונאים, רומאים, סאסאנים, ביזנטים, בית אומיה, בית עבאס, בית בויהית, בית פטמי, סלג'וקים, סורים, צלבנים, בית איוב, ממלוכים, עות'מאניים, בריטים, ישראלים.

 

מקורות לפי כמות ההתבססות:

Geacron

ויקיפדיה

סדרת הרצאות ביוטיוב של science reason Israel

קורס של פרופסור נוח הררי, שנמצא ביוטיוב: מבוא להיסטוריה עולמית

 

אם תרצו לדעת את המקור למשהו מסוים, תשאלו.

0 תגובות
שעשוע היסטורי לכבוד 2018
23/01/2018 00:17
היסטוריה על ציר הזמן
דילוגים בזמן, העת החדשה

איפה אנחנו היום ואיפה היינו פעם?! :)

הפוסט מתחיל מ2018 וקופץ אחורה בקפיצות של 100 שנה (עד 1518) – ומספקהצצה זריזה על המתרחש בכל נקודת זמן ספציפית:

 

2018 =

כיום.

סין עקפה את ארצות הברית ככלכלה הגדולה בעולם.

ההתחממות הגלובלית הוא אחד הנושאים החמים והחשובים ביותר.

קיים מתח בין העולם המערבי לעולם הערבי, שמתחזק בעקבות גלי הגירההמוניים אל המערב. מיזם המדינה האיסלאמית נמצא בדיוק בתהליכי התפוררות.

העולם בעיצומה של מהפכת המידע/אינטרנט, והאינטרנט הסלולרי.

הכלכלה גלובלית מתמיד. השפעתם של תאגידים ענקיים משמעותית, לא פעם,יותר מהשפעתן של מדינות. ענקיות רשת כמו פייסבוק וגוגל הן בעלות השפעה אדירה עלהמתרחש.

 

1918 =

מלחמת העולם הראשונה מגיעה לסיומה –

האימפריה העות'מאנית מתמוטטת והאימפריה הבריטית מגיעה לשיא גודלה. האימפריההרוסית התפרקה לגזרים כשההמונים הדיחו את הצאר. רוסיה בכאוס וההמונים באופטימיותזהירה. גרמניה מוכנעת באופן משכנע – לא נראה שהיא תרים את הראש בקרוב (אופס, טעותבחיזוי).

אפריקה בשלב זה, למרבה הצער, בתפקיד מגרש המשחקים של אימפריותאירופאיות.

האימפריה היפנית שעברה מהפכה של קידמה וכבשה לא מזמן את קוריאה מתחילהלחלום בגדול.

אחרי השתתפותן של נשים רבות במאמץ המלחמתי הישיר והעקיף של מלחמת-העולם-הראשונה,מתחילות הנשים סוף סוף לקבל זכות בחירה במדינות דמוקרטיות.

ארצות הברית מקדמים במרץ את הרעיון לארגון בינלאומי משותף. חברות הרכבמתחילות להעביר את העולם המערבי לכבישים ומכוניות.

הרדיו הופך לפופולארי במערב, והקולנוע עושה את צעדיו הראשונים.

 

1818 =

העולם רגע לאחר 'מלחמת מאה השנים השנייה' בין בריטניה לצרפת, שהסתיימהבניצחון בריטי שהפך הלכה למעשה את בריטניה למעצמה העולמית הבלתי מעורערת, שהופכתלעוצמתית במיוחד בזכות המהפכה התעשייתית במתחוללת, כרגע, בעיקר בגבולותיה.

השנייה בחשיבותה באירופה היא האימפריה הרוסית, שהרחיבה היטב אתגבולותיה והצליחה להוביל בהצלחה קואליציה אירופאית נגד צרפת הלוחמנית.

בעולם הגדול הקולוניאליזם הופך את המעצמות הימיות של מערב אירופהלעשירות ומשגשגות – בריטניה כמובן בראש, אך גם צרפת כמובן, וכן פורטוגל והולנד –שולטות כולן בחלקים מהנתיב אל המזרח הרחוק.

גם את ספרד, שעוד שולטת בפיליפינים ובשטחים אדירים במרכז אמריקה,עדיין אי אפשר שלא להזכיר, אבל לאחר שהפסידה במלחמות הנפולאוניות התחיל תהליךההתמוטטות שלה שמתבטא, בשלב זה, בעיקר במגמת לאומיות של מדינות דרום אמריקה. ברכותלפרגוואי וארגנטינה, הראשונות להכריז עצמאות מספרד.

אגב אמריקה, ארצות הברית נמצאת במגמת עלייה, כשעוד ועוד מדינותמצטרפות למיזם המפואר (אנחנו על 21 מדינות בשלב זה). השלטון מתייצב, הקפיטליזם והדמוקרטיהמתחילים לקבל צורה לא רעה, והבורסה לניירות ערך נחנכה לא מזמן בחגיגיות.

בינתיים במזרח התיכון – האימפריה העות'מאנית המפוארת שולטת ביד רמה,אך מתחילה מגמה ראשונית של היחלשות אחרי שכמה ניסיונות לרפורמה לא צלחו.

 

1718 =

מבחינה אימפריאליסטית בנקודת הזמן זו העולם סך הכל ביציבות פוליטית רגעית.

הכוחות הגדולים – הספרדים באמריקה (שאמנם ספגו כמה מהלומות, אך עדייןדומיננטיים), פורטוגל ששולטים במסלול שעוקף את אפריקה מדרום, האימפריה המוגולית שאיחדהכבר מזמן את רוב הודו, שושלת צ'ינג בסין, האימפריה הרוסית בצפון אסיה ומזרח אירופה,והאימפריה העות'מאנית במזרח התיכון – כולן משמרות את השליטה שלהן מהעשוריםהאחרונים.

צרפת ובריטניה מרחיבים אמנם את המושבות בצפון אמריקה, אבל זו עדיין לאנראית כמו בשורה עולמית מטלטלת.

האינטלקטואלים הליברלים של אירופה מקדמים את תחילתם של כמה רעיונות פורצידרך. זכויות אדם, חופש מצפון וביטול מוסד העבדות (שבתקופה זו מכחידה שבטים שלמיםבאפריקה) – כולם רעיונות צעירים ומעניינים.

אגב, רעיונות חדשים, עולם המדע הצעיר של אירופה עדיין מתרגללרעיונותיו המהפכנים והמבריקים של אייזיק ניוטון.

 

1618 =

העולם בכף ידם של בית הבסבורג ששולטים בספרד, וכמו כן גם בפורטוגל,בוהמיה, איטליה, נסיכויות רבות בבלקן, וכן שולטים בשטחים עצומים סביב מרכז אמריקהוגם בכל נתיב למזרח הרחוק כולו.

בית הבסבורג נמצאים בתור הזהב שלהם, לאחר שהצליחו לבלום את התקדמותהעות'מאנים המאיימים במזרח אירופה, בדיוק יזמו את מלחמת שלושים השנה, בתירוץ של מלחמתדת בין קתולים לפרוטסטנטים, עם מטרה נסתרת להגדיל את שליטתם.

אירופה והמזרח התיכון מתחלקים ל-2 כוחות עיקריים, כשההבסבורגים מצפון,והעות'מאנים מדרום הופכים בהדרגה לאימפריה שהיא אולי המפוארת ביותר בתולדותהאיסלאם.

אז נכון שגם האימפריה הרוסית מתחזקת, האימפריה המוגולית מאחדת את רוב הודו,הפרובינציות של הולנד נמצאות בתור הזהב לאחר שחברת הודו המערבית ההולנדית קיבלהמונופול לסחר עם המזרח – אבל בשנה הזו הן לכל היותר יכולות להתמודד על התואר'המקום השלישי של שנת 1618'.

בשלב הזה של ההיסטוריה זה בוודאי לא היה נראה חשוב במיוחד, אבל בתקופהזו גלילאו מנהל את מלחמתו מול הכנסייה על הזכות לפרסם את כתביו פורצי הדרךבאסטרונומיה.

 

1518 =

העולם עדיין בטלטלה שלאחר גילוי אמריקה. באמריקה עצמה המעצמות המקומיותשל האצטקים והאינקה (שבדיוק השלימו מסע כיבושים די מרשים בדרום אמריקה) עוד לא לגמרימבינות מה עומד לפגוע בהן.

ספרד (בשטחה כעת האינקוויזיציה) כובשת מאחזים ראשונים ביבשת החדשה ;פורטוגל השלימה נתיב ימי למזרח הרחוק דרך אפריקה ועם מאחזים עד לאינדונזיה. שתיהמעצמות הללו מחלקות את 'העולם' בהסכם ביניהן.

סין יכלה אולי להתחרות עם כל אלו, אך הם נמצאים כרגע במדיניות בידוד,בה אסור לבנות ספינות המתאימות לשייט באוקיינוסים, ובאופן כללי חל איסור כללי להגרהחוצה מסין. זה עוד יתנקם בהם.

האימפריה העות'מאנית היא הכוח העולה בעולם לאחר שניצחו את הממלוכיםממצריים ולראשונה איחדו את קונסטנטינופול, סוריה ומצריים (וגם הוכיחו את עליונותהתותחים החדשים האלו על מסורות הלחימה הישנות). העולם המוסלמי יכול להיות אופטימי.לפחות ברגע שיפסיקו המלחמות הפנימיות ויפנו את כוחם המשותף מול הונגריה.

במערב אפריקה ממלכת החסות הקטנה סונגהאי משתלטת בהדרגה על אזור ההשפעהשל אימפריית מאלי החזקה.

מהפכת הדפוס של העשורים האחרונים גרמה לכמה שינויים חברתיים רצינייםלהתפוצץ בדיוק בנקודת הזמן הזו – מרטין לותר טלטל את העולם הדתי עם תליית "95התזות" בשנה שעברה. הנצרות הפוריטנית והפרוטסטנטית מתחילות לסחוף אחריהםמאמינים, וכעת ישנן מרידות מזדמנות של איכרים באירופה.

0 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון